סיפורו של מכור.


אני גיא לוי, בן 50, אב לשני ילדים ואני מכור לאייפון. זהו, הנה - אמרתי את זה בקול רם ועכשיו אני אמור להרגיש טוב יותר. האמנם? ובכן, אני לא ממש בטוח. כאדם שלא מזמן נכנס לעשור השישי בחייו הספקתי בין היתר לחוות לא רק את לידתו של הטלפון הסלולרי, אלא גם את לידתו של הסמארטפון אי שם באמצע שנות ה-90, וגם את לידתו בשנת 2007 של הסמארטפון הטוב ביותר שיוצר אי פעם - האייפון. קחו אוויר ואל תתרגזו יותר מדי, הרי כבר אמרתי שאני מכור לאייפון, לא?

אמש הציגה חברת אפל באירוע שהיה תמציתי וגדוש מוצרים ביחס לאירועי עבר. ניכר שהופקו לקחים מהשקות קודמות שנמתחו הרבה מעבר לרף השעתיים ואף הרבה מעבר לסבלנותם של העיתונאים שנכחו באולם והצופים שעקבו אחר השידור ברחבי העולם. הפעם האירוע ארך כשעה ומחצה והוא אפילו לא כלל חצי שעה של טפיחה עצמית על השכם מלאה בנתוני מכירות ונתונים על נתחי שוק, כפי שעשתה אפל בכל אחד מאירועי העבר. במקום, טים קוק נכנס הישר לרשימת ההכרזות כשהציג את שירות המשחקים החדש של אפל, הלא הוא ה-Arcade.



אפל מנצלת עד תום את העליונות הטכנולוגית שלה בתחום המעבדים, ועם הצגתו של מעבד ה-A13 Bionic החדש, היא מייד חתמה על הסכמי הפצה של משחקים שונים - בלעדית למערכת ה-iOS. ניסיון בהחלט אמיץ של אפל להיכנס לתחום שהופך אט-אט להיות אחד החשובים בעולם הטכנולוגיה. זוהי בשורה טובה שמלווה שדמי שימוש נוחים וייתכן שבכך תרוויח אפל עוד כמה מיליוני משתמשים ברחבי העולם, שזה מה שחסר להם בסמארטפון.

שירות נוסף שהוצג מיד לאחר מכן הוא Apple TV, שירות סרטים וסדרות אשר עושה כניסה זהירה ומחושבת לעולם תוסס ודינמי בו חברות כמו נטפליקס, הולו ואמזון, כבר שוחות בנוחות ולא ממש ישמחו לעוד ילדון חדש בבריכה. אבל אפל - כמו אפל לא כאן כדי לשחק משחקים (בעצם כן, אבל לא משנה…), והיא לוקחת את העניין ברצינות רבה עם הפקות מרשימות הכוללות שחקנים מהשורה הראשונה. גם כאן, המחיר הוא מפתה מאוד - 5 דולר לחודש ובמקרה הזה, הם גם נותנים חודש חינם לניסיון וגם יספקו את השירות חינם לשנה, למי שירכוש את אחד המוצרים החדשים שהוצגו אמש. החלטה נבונה ומדויקת של אפל, ואפילו העיתוי הוא לא רע בכלל. אבל אחרי שתמו השירותים, הגיעו המכשירים ואיתם גם התחילה האכזבה - אצלי לפחות.

תחילה הוצג האייפד. כן, מסתבר שאפל עדיין מאמינה במוצר הזה, למרות שלפי דעתי כבר נמצא בשלב מתקדם של תהליכי גסיסה. חברות הטכנולוגיה המתחרות משיקות עדיין טאבלטים פה ושם, אבל שימו לב שאנחנו כמעט ולא שומעים על זה ולא בכדי. ובכל זאת, באפל חושבים שיש עדיין מקום לטלפון ענק ללא יכולת סלולרית. בתור מכור למוצרי אפל, יש אצלי בבית שלושה אייפדים, שאפילו הילדים שלי (בני 8 ו 10) כבר לא נוגעים בהם כלל. מיותר לגמרי.



אחר כך הגיע תורו של ה- Apple Watch. שנה בדיוק לאחר שאפל הציגה את השעון בגרסה 4, זה שכלל יכולת סלולרית, בחרה ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו להציג שעון חדש - Apple Watch Series 5. מייד נדרכתי בכסא וחיכיתי לראות את השעון החדש, כשעמוק בלב אני ממלמל לעצמי: "רק שיהיה עגול, רק שיהיה עגול". אז כפי שכבר שמתם לב, הוא ממש לא היה עגול (שעון עגול?? מי שמע על דבר כזה?) ולא רק זאת, הוא כלל לא חידש הרבה מדגם השעון הקודם. אז מה כן השתנה? ובכן, סה"כ נוסף לו מצפן וניתן מעתה לראות את השעה בכל רגע. כלומר, המסך דלוק כל הזמן. וואו. האכזבה המשיכה ואני החזקתי אצבעות לבום הגדול שיגיע עוד מספר דקות - האייפון 11.



ואז הוצג האייפון 11. כלומר כוכב הערב. המכשיר שלכבודו כולנו התכנסנו. מסמר האירוע. רגע… מה זה? רק שתי מצלמות? אההה… זה האייפון הזול. זה האייפון שמחליף את דגם ה-XR שהוצג רק בשנה שעברה וכבר החזיר את נשמתו לבורא. אז למה לא אמרתם? שתי מצלמות? מסך LCD? בלי טעינה מהירה? תעשו לי טובה, קחו את הנחות הזה מכאן ותביאו לי את ליטרת הבשר שבגללה באתי! אני רוצה עוצמה. אני רוצה גודל. אני רוצה מהירות. אני רוצה הרבה מהכל.

טים קוק אוהב אותי והוא שמע לתחינותיי והנה, אחרי מספר דקות הוא הגיע לעיקר. רק שהעיקר לא נקרא אייפון 11, אלא אייפון 11 פרו. ויש לו 3 מצלמות (אני: יש! משתמש אנדרואיד לצידי: אבל יש לי כבר) והוא יכול לצלם עם עומק שדה ובהילוך איטי - גם דרך המצלמה הקדמית שהיא אגב גם יכולה לצלם בזווית רחבה (אני: יש!! משתמש אנדרואיד לצידי: אבל יש לי כבר) ויש לו סוללה גדולה יותר עם טעינה מהירה (אני: ישששש!! משתמש האנדרואיד שלצידי התייאש ועזב אותי בשלב הזה).

ולא רק זה. יש גם דגם שנקרא אייפון 11 פרו מקס. מה יש בדגם הזה? אותו דבר בדיוק. רק בגלל שהוא גדול יותר, אז הסוללה גם קצת חזקה יותר. אני בשלב הזה כבר הייתי נרגש מדי מכדי לדבר והייתי חייב כוס מים קרים כדי להרגע, מזל שמשתמש האנדרואיד שלצידי ראה את זה בא, והוא כבר היה מוכן עם הכוס.



אז מה אני אגיד לכם? תחושה ענקית של "מיצינו", "היינו שם", "טוב שנזכרתם" וגם קצת "בוקר טוב אליהו". מנגד, לרגע היה נדמה שמדובר בתחרות הפקת סרטונים בהשתתפות המחלקות השונות בחברת אפל.

ומה אומר לכם? איזו תחרות נפלאה, כזו שלא תבייש אף חברת סרטים מקצועית. מדובר היה ביצירות מופת שלרגע גורמות לך לפקוח את העיניים לרווחה מתוך התפעלות, להרהר על מהות החיים, לפרוץ בצחוק מתגלגל ולעיתים אף גורמות לך להזיל דמעה. (מכור, כן?), אבל מעבר להפקה המרשימה, והמצגות המדויקות, והעמידה בזמנים - לא היה שום דבר באירוע אמש שגרם לי להתגאות במה שפעם היה האמת והצדק והדרך בה בחרתי ללכת, ובאמת שניסיתי.

בשורה התחתונה, אם אתם חושבים שלא ארוץ לרכוש את האייפון החדש, אתם ממש טועים. בדיוק כמו שלא תצליחו לשכנע אף אוהד של ביבי, להצביע למישהו אחר - כך גם לא תצליחו לשכנע אותי לעזוב את אהובתי. אני חולה, אני מכור וככה אני אוהב - לפחות עד הריגוש של האייפון 11s בשנה הבאה.